שאלה שחוזרת בכל שנה, בכל חוג, ובנוסח כמעט זהה: "מישהו יודע מה צריך לעשות באנגלית?". התשובות שמגיעות סותרות זו את זו. אחד אומר שצריך שני קורסי תוכן, אחר אומר שרק מי שיש לו פטור צריך אותם, שלישי בטוח שאנגלית לא נכנסת לממוצע, ורביעי מספר שהוא ניגש לאמיר"ם שלוש פעמים ורק הציון האחרון נספר. כולם צודקים חלקית, וזה בדיוק מה שהופך את דרישת האנגלית לאחת הדרישות המבלבלות בתואר.

הבלבול הזה עולה כסף וזמן. סטודנטים נרשמים לקורס אנגלית שהם לא צריכים, מגלים באיחור שהם חייבים עוד קורס תוכן כדי לסגור תואר, או מגלים בשנה ג' שהם עדיין לא השלימו דרישה שהיה אפשר לסגור בקיץ שלפני שנה א'. המדריך הזה עושה סדר בכל החלקים: המבחן, הרמות, הציונים, הממוצע, וההבדל בין קורס אנגלית לקורס תוכן באנגלית.

שלוש דרישות שונות שמתבלבלות ביניהן

רוב הבלבול נובע מכך שהמילה "אנגלית" מתארת שלושה דברים נפרדים לגמרי בתוכנית הלימודים, ולכל אחד מהם כללים אחרים.

הראשון הוא מבחן המיון. זו בחינה חיצונית שלא נלמדת במוסד ולא מזכה בנקודות זכות. תפקידה היחיד הוא לקבוע באיזו רמה תשובצו. את הציון אתם משיגים בפרק האנגלית של הפסיכומטרי, או בבחינת אמירנט, וזו אותה סקאלה בדיוק.

השני הוא קורסי השפה. אלה הקורסים שנקראים טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א' ומתקדמים ב'. הם מלמדים אנגלית עצמה: אוצר מילים, מבנים תחביריים והבנת הנקרא בטקסטים אקדמיים. הם נדרשים רק ממי שלא הגיע לרמת פטור, והמסלול הוא רציף. אם שובצתם לבסיסי, תעברו בסיסי, אחר כך מתקדמים א', ואחר כך מתקדמים ב'.

השלישי הוא קורסי תוכן באנגלית. אלה קורסים אקדמיים רגילים לגמרי, בתחום כלשהו, שהוראתם מתנהלת באנגלית. הם מזכים בנקודות זכות, הם נחשבים לרוב במסגרת נקודות הבחירה או ההעשרה של התואר, והם אינם שיעורי אנגלית.

מכאן נובעת התשובה לשאלה שחוזרת שוב ושוב, "יש לי פטור, למה אני עדיין צריך לעשות משהו". הפטור פוטר אתכם מהחלק השני, קורסי השפה. הוא לא פוטר אתכם מהחלק השלישי.

מה מחייבת מל"ג ולמה זה נוגע לכם

בסוף 2019 קיבלה המועצה להשכלה גבוהה החלטה שמחייבת כל סטודנט לתואר ראשון ללמוד לפחות שני קורסים באנגלית במהלך התואר, החל משנת הלימודים תשפ"ב. ההחלטה קובעת שהדרישה נגזרת מרמת המיון של הסטודנט בכניסה, כך שכל אחד ישפר את רמת האנגלית שלו במהלך התואר, ולא רק החלשים.

בפועל, המוסדות תרגמו את ההחלטה לכללים דומים אך לא זהים. הכלל שרווח ברוב המקומות עובד כך:

• מי שהגיע ברמת פטור לומד שני קורסי תוכן באנגלית.
• מי ששובץ למתקדמים ב' לומד את קורס מתקדמים ב', ואחריו קורס תוכן אחד באנגלית.
• מי ששובץ למתקדמים א' לומד את מתקדמים א' ואת מתקדמים ב', וסיים בזה את הדרישה.
• מי ששובץ לבסיסי או לטרום בסיסי לומד את כל שרשרת קורסי השפה עד מתקדמים ב', וסיים.

שימו לב מה זה אומר. ככל שהרמה שלכם נמוכה יותר, כך אתם עושים יותר קורסים, אבל כולם קורסי שפה. ככל שהרמה גבוהה יותר, אתם עושים פחות קורסים, אבל הם קורסים אקדמיים באנגלית. שני קורסים זה הרצפה של כולם.

יש כאן גם הפתעה קטנה למי שמנסה למקסם. סטודנט ברמת מתקדמים ב' שמשפר את ציונו ומגיע לפטור עדיין יעשה שני קורסים, רק שהם יהיו שני קורסי תוכן במקום קורס שפה וקורס תוכן. ההבדל האמיתי הוא בעומס: קורס מתקדמים ב' הוא ברוב המקומות ארבע שעות שבועיות, וקורס תוכן הוא בדרך כלל שעתיים. גם זה שווה משהו, אבל אל תצפו לחסוך קורס שלם.

לעומת זאת, המעבר ממתקדמים א' למתקדמים ב' באמת חוסך קורס שלם, והמעבר מבסיסי למתקדמים א' חוסך עוד אחד. שם נמצא הרווח הגדול של השקעה במבחן חוזר.

אמי"ר, אמיר"ם ואמירנט: מה השתנה

אם חיפשתם מידע ונתקלתם בשלושה שמות שונים, אתם לא מדמיינים. במשך שנים היו שתי בחינות אנגלית של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה: אמי"ר, שהועברה בכתב, ואמיר"ם, שהיתה הגרסה הממוחשבת. שתיהן הוחלפו בבחינה אחת בשם אמירנט, והציונים בה מקבילים לציונים שהושגו בעבר באמי"ר ובאמיר"ם ולציון פרק האנגלית בפסיכומטרי. הכל נמדד באותה סקאלה, מ-50 עד 150.

בדיבור היומיומי עדיין קוראים לה אמיר"ם, וזה בסדר גמור. כשאתם נרשמים או מחפשים מועדים, חפשו אמירנט.

הבחינה ממוחשבת, אורכת כ-50 דקות, ומורכבת משבעה עד שמונה פרקים קצרים. סוגי השאלות זהים לאלה שמכירים מהפסיכומטרי: השלמת משפטים, ניסוח מחדש והבנת הנקרא. אין בה חלק של כתיבה או דיבור.

נקודה שחשוב להבין לפני שנכנסים: הבחינה מותאמת, כלומר אדפטיבית. היא מתחילה בפרק ברמת קושי בינונית, ובסוף כל פרק התוכנה מעריכה את רמת היכולת שלכם ומתאימה את הפרק הבא. המשמעות המעשית היא ששאלות קשות אינן סימן רע. הן דווקא סימן שהצלחתם בפרק הקודם. סטודנטים שיוצאים מהבחינה בהרגשה קשה ומקבלים ציון גבוה הם תופעה נפוצה, בדיוק בגלל המנגנון הזה.

ההרשמה נעשית באתר המרכז הארצי, או דרך מוסד הלימודים שלכם אם הוא מקיים בחינות בקמפוס. יש מועדים לאורך כל השנה במרכזי בחינה ברחבי הארץ, והציון מופיע באזור האישי בתוך כעשרה ימים. את הציון אתם מורידים בעצמכם, הוא לא נשלח במייל.

עמוד בחינת אמירנט באתר המרכז הארצי לבחינות ולהערכה מרכז את המועדים, המחיר המעודכן ובחינות התנסות רשמיות. שווה להיכנס לפני שקונים סימולציות בתשלום.

טבלת הרמות: מה כל ציון אומר בפועל

זו הטבלה שסטודנטים מעבירים ביניהם בקבוצות, ובצדק, כי היא זו שקובעת כמה סמסטרים תבזבזו. הטווחים האלה משמשים במרבית המוסדות בישראל, אך השמות המדויקים ומספר השעות משתנים, ובחלק מהמקומות טרום בסיסי מפוצל לשתי רמות.

ציון	רמה	מה נשאר לכם לעשות
עד 69	טרום בסיסי א'	שרשרת מלאה: טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'
70 עד 84	טרום בסיסי ב'	טרום בסיסי, בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'
85 עד 99	בסיסי	בסיסי, מתקדמים א', מתקדמים ב'
100 עד 119	מתקדמים א'	מתקדמים א', מתקדמים ב'
120 עד 133	מתקדמים ב'	מתקדמים ב', ואחריו קורס תוכן אחד באנגלית
134 עד 150	פטור מקורסי שפה	שני קורסי תוכן באנגלית

שימו לב לגבול ה-134. הוא הגבול היחיד שמדברים עליו, אבל הוא לא בהכרח הגבול שמשנה לכם הכי הרבה. מי שנמצא על 96 ומעלה ל-100 חוסך קורס שלם. מי שנמצא על 130 וקופץ ל-134 חוסך ארבע שעות שבועיות ותו לא. לפני שאתם משלמים על מבחן חוזר, בדקו איפה אתם עומדים ביחס לגבול הבא, ולא ביחס לפטור.

כמה פעמים אפשר להיבחן, ומתי כדאי

אין הגבלה על מספר הפעמים. הכלל היחיד הוא המתנה של 35 יום לפחות בין בחינת אנגלית אחת לשנייה. בחינה שנעשית בתוך התקופה הזאת מבוטלת אוטומטית ובלי החזר, ולכן שווה לספור את הימים לפני שקובעים מועד.

העיתוי הטוב ביותר הוא הקיץ שלפני שנה א'. שם אין לכם מבחנים, אתם עדיין לא משלמים על קורס אנגלית, ואם תעלו רמה תיכנסו לסמסטר הראשון עם מערכת קלה יותר ועם חשבון שכר לימוד נמוך יותר.

העיתוי השני בטיבו הוא לפני תקופת השינויים בסמסטר א'. סטודנטים ניגשים לבחינה בתחילת אוקטובר, מקבלים ציון תוך כעשרה ימים, ומספיקים לשנות שיבוץ ולבטל את קורס האנגלית לפני שהוא נכנס לחיוב. חשוב לדעת שזה לא קורה מעצמו: אחרי שהציון מגיע צריך לפנות למדור המתאים כדי שהרמה תתעדכן, ואז לוודא מול שכר לימוד שהזיכוי אכן ניתן. שאלה שחוזרת הרבה היא "עליתי רמה, למה עדיין רשום לי הקורס הישן". התשובה היא שהמערכת לא מסנכרנת את זה לבד, ומי שלא רודף אחרי זה נשאר משובץ ומחויב.

נקודה שכדאי לברר לפני שניגשים בשנית: איזה ציון המוסד שלכם רושם. בחלק מהמקומות הכלל שונה בין הפסיכומטרי לבין אמירנט, ויש מוסדות שרושמים את הציון האחרון ולא את הגבוה. אם נכנסתם למבחן חוזר בלי לוודא את זה, אתם מסתכנים בירידת רמה במקום עלייה. שיחה קצרה אחת עם מדור התלמידים חוסכת את הסיפור הזה כולו.

שאלה נוספת שעולה כל שנה היא עד מתי אפשר לשפר. ברוב המוסדות אפשר לגשת לאמירנט בכל שלב של התואר, אבל תקנון הלימודים דורש להשלים את דרישת האנגלית עד סוף שנה ב'. מהרגע שהתחלתם קורס שפה, שינוי רמה באמצע כבר מסתבך, ולכן הזמן היעיל לשיפור הוא לפני שנכנסתם לכיתה, לא אחרי.

האם אנגלית נכנסת לממוצע

כאן התשובה תלויה במוסד ובסוג הקורס, וכדאי להפריד בין השניים.

קורסי שפה, מטרום בסיסי ועד מתקדמים ב', מוגדרים בחלק גדול מהמוסדות כקורסי חובה כלליים שאינם נספרים בממוצע התואר ואינם מזכים בנקודות זכות אקדמיות. במקומות אחרים הם כן נכללים. זה בדיוק סוג הפרט שעליו סטודנטים מתווכחים בקבוצה ומגיעים לשתי תשובות סותרות, כי שניהם צודקים לגבי המוסד שלהם. הבדיקה היא בת דקה: פתחו את גיליון הציונים שלכם וראו אם לצד קורס האנגלית מופיעות נקודות זכות ואם הוא מסומן כנכלל בחישוב.

קורסי תוכן באנגלית הם סיפור אחר לגמרי. הם קורסים אקדמיים לכל דבר, הם מזכים בנקודות זכות, והציון בהם נכנס לממוצע כמו כל קורס אחר. סטודנטים מדווחים ששני קורסי תוכן זיכו אותם בארבע נקודות זכות שנספרו במניין נקודות התואר. זו נקודה חשובה בשני כיוונים: מצד אחד הקורסים האלה לא מתווספים לעומס הנקודות שלכם אלא נכנסים לתוך מכסת הבחירה או ההעשרה, ומצד שני ציון נמוך בהם עולה לכם בממוצע.

איך מתכוננים לאמירנט בזמן סביר

אין צורך בקורס הכנה יקר כדי לעלות רמה אחת. יש צורך בשיטתיות של כמה שבועות.

אוצר מילים הוא המנוף העיקרי. חלק גדול מהשאלות נשען על היכרות עם מילים אקדמיות שכיחות. עבודה יומית של עשרים דקות עם כרטיסיות, בכלי חינמי כמו Quizlet או Anki, מזיזה את הציון יותר מכל דבר אחר. בנו רשימה משלכם מהמילים שנתקעתם בהן בתרגול במקום להוריד רשימה כללית של אלף מילים.

תרגלו בתנאי אמת, על מסך. הבחינה ממוחשבת, ומי שהתרגל לסמן על דף מגלה שהוא איטי מול מסך. השתמשו בבחינות ההתנסות הרשמיות של המרכז הארצי לפני שאתם קונים סימולציות מסחריות.

אל תיתקעו על שאלה. במבחן מותאם, פרק שנתקעתם בו בשאלה אחת מוריד לכם את כל הפרק. אם שאלה לא נפתחת בתוך כדקה, סמנו את התשובה הסבירה ביותר והמשיכו.

בהבנת הנקרא, קראו את השאלות לפני הטקסט. אתם לא מתבקשים להבין את המאמר, אתם מתבקשים למצוא בו מידע. סריקה ממוקדת לפי מילות מפתח מהשאלה חוסכת דקות שלמות.

בשאלות ניסוח מחדש, חפשו את המבנה ולא את המילים. התשובה הנכונה כמעט אף פעם לא משתמשת באותן מילים. היא משנה את הפעיל לסביל, מפרקת משפט מורכב או הופכת סדר, ומשמרת את המשמעות. תשובה שנראית זהה מדי למקור היא לרוב המסיח.

קורס תוכן באנגלית: איך בוחרים

ברגע שהבנתם שאתם חייבים קורס כזה, השאלה הופכת מעשית: איזה מהם. הנה מה שכדאי לבדוק, לפי סדר החשיבות.

ודאו שהקורס אכן מוכר לצורך הדרישה. לא כל קורס שמועבר באנגלית נספר אוטומטית. במערכת השעות יש בדרך כלל סימון של שפת ההוראה, וקורס שמסומן כמועבר באנגלית הוא זה שמזכה. שאלה שחוזרת הרבה היא האם קורס יהדות שמועבר באנגלית נחשב, והתשובה משתנה בין מוסדות ולעיתים גם בין מסלולים באותו מוסד. שאלה אחת למזכירות המחלקה מסדירה את זה, ועדיף לשאול לפני ההרשמה ולא אחרי הסמסטר.

בדקו אם הקורס יכול לספור פעמיים. בחלק מהמוסדות קורס תוכן באנגלית מתוך מכסת לימודי היסוד או הכללי נספר גם לדרישת האנגלית וגם לדרישת אותה מכסה. זה בדיוק המקום שבו סטודנט אחד מסיים בשעתיים ואחר מוסיף לעצמו קורס שלם מיותר.

בררו מהי מתכונת הבחינה. קורס תוכן באנגלית לא מחייב שהמבחן יהיה באנגלית, ובוודאי לא שתידרשו לכתוב תשובות פתוחות באנגלית. זה משתנה מקורס לקורס, ובחלק מהקורסים הבחינה אמריקאית לגמרי. הרחבנו על כך במדריך על קורס תוכן באנגלית והאם גם המבחן מתנהל באנגלית, וזו הבדיקה שהכי משתלמת למי שהאנגלית שלו לא חזקה.

שאלו את מי שכבר עשה. קורסי תוכן באנגלית הם קטנים יחסית ומספר הסטודנטים שעברו בהם מצומצם, ולכן חוות דעת אישית שווה כאן יותר מאשר בקורס מבוא גדול. אותם עקרונות שכתבנו עליהם במדריך בחירת מרצה וקורס לפי נתונים עובדים גם כאן, ובעיקר הכלל שעדיף לברר על אופן הבדיקה ועל היקף החומר מאשר על "כמה המרצה נחמד".

אל תדחו את ההרשמה. ההיצע של קורסי תוכן באנגלית מצומצם, בחלק מהמחלקות ההרשמה אליהם נפתחת רק לשנה ב' ומעלה, והמקומות נגמרים מהר. אם אתם ברמת פטור ואתם צריכים שניים מהם, פזרו אותם על פני שני סמסטרים במקום להשאיר את שניהם לשנה האחרונה. הכללים שסייעו לכם ברישום לקורסים תקפים כאן בכפליים, כי אין כאן קבוצה מקבילה שתיפתח.

סדר הפעולות שחוסך את הכי הרבה

1. מצאו את הציון שלכם בפרק האנגלית של הפסיכומטרי ובדקו לאיזו רמה הוא משבץ אתכם לפי הטבלה.
2. ספרו כמה קורסים זה משאיר לכם, וכמה קורסים תחסכו אם תעלו רמה אחת.
3. אם הפער לגבול הבא קטן מעשר נקודות, קבעו אמירנט למועד הקרוב שאפשר, ועדיף בקיץ או לפני תקופת השינויים.
4. לפני שאתם נרשמים למבחן חוזר, בררו במדור התלמידים איזה ציון נרשם אצלכם, האחרון או הגבוה.
5. קיבלתם ציון חדש, ודאו שהרמה התעדכנה במערכת, שנו שיבוץ, ובדקו מול שכר לימוד שהזיכוי בוצע.
6. בדקו בתקנון שלכם כמה קורסי תוכן באנגלית נדרשים מהרמה שלכם, ואיזה קורסים מוכרים לצורך הזה.
7. שריינו את קורסי התוכן מוקדם, ולא בשנה האחרונה.

סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה מתמודדים עם אותה מסגרת בדיוק, אבל עם מבנה קורסים ומועדים שונה. המדריך לדרישת האנגלית באוניברסיטה הפתוחה מפרט את הגרסה שלה.

דרישת האנגלית מרגישה כמו מכשול שאין בו טעם, ובמובן מסוים היא כזאת עבור מי שכבר קורא מאמרים באנגלית בלי בעיה. אבל היא גם אחת הדרישות היחידות בתואר שאפשר לצמצם באופן דרמטי בכמה שבועות של עבודה נכונה, לפני שהיא בכלל מתחילה. שעה של בדיקה עכשיו, ועוד כמה שבועות של אוצר מילים לפני שנה א', שווים סמסטר שלם של ארבע שעות שבועיות בהמשך.