רוב הסטודנטים בישראל עובדים תוך כדי התואר. משמרות בערב, משרת סטודנט בגוף ציבורי, שעות במעבדה, הדרכה, מוקד, בייביסיטר, עבודה מהבית לפי שעות. הקבוצות מלאות במודעות מהסוג הזה, ורובן מבטיחות בדיוק את מה שסטודנט מחפש: שעות גמישות, התחשבות בתקופת מבחנים, קרבה לקמפוס.

מה שכמעט אף אחד לא בודק זה מה קורה בצד השני של המשוואה. כמה מהשכר באמת נשאר אצלכם, האם המעסיק מנכה יותר מדי מס, ומה מגיע לכם ברגע שאתם מסיימים את התואר. החלק האחרון שווה אלפי שקלים, הוא מגיע כמעט לכל בוגר, ורוב הבוגרים פשוט לא מבקשים אותו.

כמה שעות אפשר באמת לעבוד בזמן תואר

אין תשובה אחת, אבל יש גבול שכדאי להכיר. משרה מלאה בישראל היא 42 שעות שבועיות. משרת סטודנט טיפוסית נעה בין 10 ל-20 שעות שבועיות, וזה גם מה שרוב המודעות בקבוצות מציעות: שני ימים בשבוע, שלוש משמרות, ארבע עד שש שעות שבועיות בתפקידי הדרכה וליווי.

הכלל המעשי פשוט. סטודנט שלוקח מערכת מלאה יתקשה לעבוד יותר מ-20 שעות שבועיות בלי שזה ייגבה מחיר בציונים או בשינה. סטודנט שמפזר את הקורסים על פני יותר סמסטרים יכול לעבוד הרבה יותר. זה שיקול שכדאי לעשות מראש, לא באמצע הסמסטר, וכתבנו עליו בהרחבה במדריך על כמה קורסים לקחת בסמסטר.

שאלה שחוזרת שוב ושוב בקבוצות היא כמה שווה שעה. שכר המינימום בישראל עומד על 35.40 שקל לשעה ו-6,443.85 שקל לחודש למשרה מלאה, נכון לעדכון שנכנס לתוקף ב-1 באפריל 2026. הרבה משרות סטודנט מוצעות סביב המינימום או קצת מעליו, ויש תחומים שבהם השכר השעתי גבוה משמעותית, בעיקר הוראה פרטית, תרגול, עוזרי מחקר וסטודנטים בהייטק. אם מודעה לא נוקבת בסכום, זו שאלה לגיטימית לשאול לפני שמגיעים לראיון.

הזכויות שמגיעות לכם גם על משרה חלקית

טעות נפוצה היא לחשוב שעבודה של יומיים בשבוע היא "לא ממש עבודה" ולכן לא מגיעות עליה זכויות. זה לא נכון. חוקי העבודה חלים על עובד במשרה חלקית בדיוק כמו על עובד במשרה מלאה, פשוט באופן יחסי להיקף המשרה.

תלוש שכר. מעסיק חייב למסור תלוש שכר עד ה-9 בחודש שאחרי חודש העבודה. תלוש הוא לא נימוס, הוא מסמך שמוכיח כמה עבדתם, כמה קיבלתם וכמה מס נוכה. בלעדיו אי אפשר לבקש החזר מס בהמשך.

שעות נוספות. שעה מעבר ליום העבודה הרגיל או מעבר ל-42 שעות שבועיות היא שעה נוספת. שתי השעות הנוספות הראשונות ביום משולמות ב-125 אחוז, וכל שעה מעבר להן ב-150 אחוז. משמרת ערב ארוכה שמסתיימת בחצות היא בדיוק המקום שבו זה מתחיל להצטבר.

חופשה שנתית. עובד בשנים הראשונות שלו זכאי ל-16 ימי חופשה בשנה, יחסית להיקף המשרה. עובד יומיים בשבוע צובר פחות ימים, אבל הוא צובר. ימי חופשה שלא נוצלו נפדים בסיום העבודה.

דמי מחלה. על היום הראשון לא משולם שכר, על היום השני והשלישי משולמים 50 אחוז, ומהיום הרביעי 100 אחוז. צריך אישור מחלה מרופא.

החזר הוצאות נסיעה. מעסיק חייב להשתתף בהוצאות הנסיעה למקום העבודה, עד תקרה יומית שמתעדכנת מדי פעם. סטודנט שנוסע לקמפוס וממנו למקום העבודה צריך לוודא שזה מופיע בתלוש ולא "נבלע" בשכר השעתי.

פנסיה. עובד שמתחיל לעבוד בלי קרן פנסיה פעילה זכאי להפרשות אחרי שישה חודשי עבודה. מי שכבר יש לו קרן פעילה ממקום עבודה קודם זכאי מהיום הראשון, וההפרשות מבוצעות רטרואקטיבית. סטודנט בן 24 שעובד שלוש שנים בזמן התואר מסיים אותו עם צבירה פנסיונית לא מבוטלת, אם הוא דאג לזה.

הודעה מוקדמת. בשנה הראשונה לעבודה, יום הודעה מוקדמת לכל חודש עבודה. זה חל לשני הכיוונים, גם עליכם וגם על המעסיק.

נקודה נוספת שכדאי להכיר: סטודנט שאינו עובד חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מינימליים מכיסו. סטודנט שכן עובד לא משלם אותם בנפרד, כי הם מנוכים דרך התלוש והמעסיק משלם את חלקו. אם הפסקתם לעבוד באמצע השנה, שווה לבדוק מול ביטוח לאומי מה המצב שלכם, כדי לא לגלות חוב שנתיים אחר כך.

טופס 101 ותיאום מס: החלק שעולה לכם כסף כל חודש

בתחילת כל שנת מס, ובכל כניסה למקום עבודה חדש, אתם ממלאים טופס 101. זה הטופס שבו אתם מצהירים על עצמכם ועל נקודות הזיכוי שמגיעות לכם, והוא זה שקובע כמה מס ינוכה לכם בפועל. טופס 101 שלא מולא, או שמולא ברשלנות, מתורגם ישירות לניכוי מס גבוה מדי.

כל תושב ישראל מקבל אוטומטית 2.25 נקודות זיכוי, ואישה מקבלת 2.75. שווי נקודת זיכוי מתעדכן מדי שנה ומפורסם באתר רשות המסים, ובשנת 2026 הוא עומד על 242 שקל לחודש, כלומר 2,904 שקל לשנה. המשמעות המעשית היא שגבר תושב ישראל מתחיל לשלם מס הכנסה רק סביב שכר חודשי של כ-5,400 שקל, ואישה סביב 6,600 שקל. מדרגת המס הראשונה, של 10 אחוזים, חלה על הכנסה של עד 7,010 שקל בחודש.

עד כאן זה פשוט, כל עוד יש מקום עבודה אחד. הבעיה מתחילה בשניים.

למה שני מקומות עבודה זו מלכודת. טופס 101 מסמן מקום עבודה אחד כמעסיק העיקרי. הוא זה שנותן לכם את נקודות הזיכוי ומחשב מס לפי המדרגות. בכל מקום עבודה נוסף, המעסיק לא יודע כמה אתם מרוויחים במקום הראשון, ולכן על פי הכללים הוא מנכה מס בשיעור המרבי מהשקל הראשון. סטודנט שעובד שתי משמרות בשבוע בבית קפה ועוד כמה שעות בחוג, ומרוויח בסך הכול פחות מסף המס, יכול למצוא את עצמו משלם מאות שקלים בחודש על מס שכלל לא היה צריך לשלם.

הפתרון הוא תיאום מס. אתם מבקשים מרשות המסים לחשב את סך ההכנסות שלכם מכל המקומות ולקבוע כמה מס באמת צריך לנכות בכל אחד מהם. התוצאה מגיעה כאישור שאתם מעבירים למעסיק המשני, והניכוי יורד בהתאם, לעיתים קרובות עד לאפס. הבקשה מוגשת דרך מערכת תיאומי המס באתר רשות המסים, היא זמינה לאורך כל השנה, והיא לא עולה כלום. אפשר גם להגיש טופס 116 ידנית לפקיד השומה, אבל המסלול המקוון מהיר בהרבה.

מתי לעשות את זה: בתחילת שנת המס, ובכל פעם שאתם מוסיפים מקום עבודה. תיאום מס תקף לשנת מס אחת, ולכן צריך לחדש אותו בינואר. מי שמדלג על השלב הזה לא מאבד את הכסף לצמיתות, אבל הוא מלווה למדינה סכום לא קטן ללא ריבית עד שיגיש בקשה להחזר.

נקודות זיכוי בגין תואר אקדמי: ההטבה שאיש לא מספר עליה

זה החלק שבגללו שווה לקרוא עד הסוף. מי שסיים תואר אקדמי במוסד מוכר להשכלה גבוהה בישראל זכאי לנקודות זיכוי במס, מעבר לנקודות הרגילות. הזכאות נבדקת מול רשות המסים, והיא לא ניתנת אוטומטית: צריך לבקש אותה.

תואר ראשון. מי שסיים את התואר משנת 2023 ואילך זכאי לנקודת זיכוי אחת לכל שנת לימוד, עד שלוש שנות מס. מי שסיים בין 2014 ל-2022 זכאי לנקודת זיכוי אחת, לשנת מס אחת בלבד.

תואר שני. חצי נקודת זיכוי. לבוגרים משנת 2023 ואילך היא ניתנת לשתי שנות מס, ולבוגרי 2014 עד 2022 לשנת מס אחת.

לימודי מקצוע. מי שסיים קורס מקצועי בהיקף של לפחות 1,700 שעות אקדמיות זכאי לנקודת זיכוי אחת. לא ניתן לקבל במקביל את ההטבה על לימודי מקצוע ואת ההטבה על תואר שני, וצריך לבחור אחת מהן.

מתי הזכאות מתחילה. בשנת המס שאחרי סיום התואר, ואפשר לבחור לדחות אותה לשנה שאחריה. במקצועות שבהם נדרשת התמחות או סטאז' אפשר לדחות את ניצול הנקודות לתום ההתמחות, וזה בדיוק מה שכדאי לעשות: אין טעם לנצל נקודות זיכוי בשנה שבה השכר נמוך ממילא ולא נוכה ממנו מס.

שימו לב לניסוח: הזכאות נקבעת לפי שנת סיום התואר, לא לפי שנת הטקס. אישור הזכאות לתואר הוא המסמך הקובע, והוא ניתן בדרך כלל חודשים לפני הטקס עצמו. מי שמסיים את החובות בספטמבר ומקבל תעודה ביוני שאחריו, מתחיל להיות זכאי לפי המועד הראשון. אם אתם בשנה האחרונה, זה עוד סעיף שכדאי לצרף לרשימת הדברים לסגור, לצד כל השאר שפירטנו במדריך על סגירת תואר.

איך מגישים בפועל

1. מוציאים מהמוסד אישור זכאות לתואר. לא גיליון ציונים, לא אישור לימודים, אלא אישור זכאות.
2. ממלאים טופס 119, בקשה להטבה במס לזכאים לתואר אקדמי או לתעודת מקצוע.
3. מצרפים את הטופס ואת האישור לטופס 101 אצל המעסיק בתחילת שנת המס, והמעסיק מפחית את הניכוי כבר בתלוש הקרוב.
4. לחלופין, מגישים דרך מערכת תיאומי המס באתר רשות המסים, או מדפיסים את הטופס ומגישים לפקיד השומה יחד עם תלוש השכר האחרון.

הטופס והוראות ההגשה נמצאים בעמוד הרשמי של בקשה להטבה במס לזכאים לתואר אקדמי (טופס 119) באתר רשות המסים.

החזרי מס: עד שש שנים אחורה

אם כבר סיימתם תואר לפני שנה או שלוש ולא ידעתם על נקודות הזיכוי, הן לא אבדו. אפשר להגיש בקשה להחזר מס עד שש שנים אחרי תום שנת המס הרלוונטית. בפועל, בקשות עבור שנת 2020 אפשר להגיש רק עד סוף 2026, ואחרי זה השנה הזאת נסגרת.

הבקשה מוגשת בטופס 135, דוח שנתי מקוצר לשכירים. ההגשה מקוונת, באתר רשות המסים, וללא עלות. סכום ההחזר משולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

מי בדרך כלל מגלה שמגיע לו החזר:

• מי שעבד רק בחלק מהשנה, למשל התחיל לעבוד באוקטובר או סיים במרץ. המס מחושב שנתית, אבל מנוכה חודשית, ולכן עובד שהרוויח שכר גבוה בשלושה חודשים בלבד שילם מס כאילו הרוויח כך כל השנה.
• מי שעבד בכמה מקומות במקביל ולא ביצע תיאום מס.
• מי שהחליף מקומות עבודה במהלך השנה.
• מי שלא ניצל נקודות זיכוי שהגיעו לו, בגין תואר, שירות מילואים, ילדים, יישוב מזכה או תרומות מוכרות.

מה צריך כדי להגיש: טופס 106 מכל מעסיק שהיה לכם באותה שנה (המעסיק מחויב למסור אותו), אישורי זכאות לנקודות הזיכוי שאתם מבקשים, ואישורים על הכנסות נוספות אם היו. את טופס 106 אפשר לבקש בדיעבד גם ממעסיק שעזבתם.

עבודה בתקופת בחינות: מה אפשר לסכם מראש

זו אולי השאלה הכי מעשית מכולן. תקופת מבחנים בישראל נמשכת כחודש, ובמהלכה סטודנט זקוק לעשרות שעות למידה. הרבה מודעות דרושות מציינות במפורש "מתחשבים בתקופת מבחנים", וזה לא סתם. מעסיקים שמעסיקים סטודנטים יודעים שזה חלק מהעסקה.

מה שחשוב להבין: אין בחוק זכות להיעדר מהעבודה בגלל בחינות. מה שיש זה משא ומתן, וכדאי לנהל אותו בתחילת הדרך ולא שבוע לפני המבחן הראשון.

מה כדאי לסכם, בכתב, כבר בשיחת הקבלה:

• לוח הבחינות ידוע מראש. הוא מתפרסם בתחילת הסמסטר. שלחו אותו למעסיק במייל ברגע שהוא מתפרסם, עם הצעה קונקרטית: אילו שבועות אתם מבקשים לצמצם ואילו שבועות אתם מוכנים להשלים.
• הצעה, לא בקשה. "אני זמין יותר באוגוסט ובספטמבר ופחות בפברואר ובינואר" נשמע אחרת מ"אני לא יכול להגיע בחודש הקרוב".
• ימי חופשה. אם צברתם ימי חופשה, זו בדיוק המטרה שלהם. עובד רשאי לבקש לנצל ימי חופשה, וברוב המקומות זה מאושר כשמבקשים מראש.
• החלפת משמרות. במקומות עם מספר עובדים זו הדרך הפשוטה ביותר, ובלבד שסיכמתם מי אחראי למצוא מחליף.

שווה גם לבדוק אם מקום העבודה שלכם נותן הטבות ייעודיות לסטודנטים, כמו השתתפות בשכר לימוד או ימי לימודים בתשלום. גופים ציבוריים גדולים ומעסיקים בהייטק עושים את זה יותר משנדמה, ובדרך כלל זה מופיע רק בנהלים הפנימיים. בכתבה על ההטבות שמגיעות לכם כסטודנטים ריכזנו עוד הטבות מהסוג הזה.

אילו משרות באמת מסתדרות עם תואר

ההבדל בין משרה שמחזיקה שלוש שנים לבין משרה שנשברת בסמסטר הראשון הוא כמעט תמיד מבנה השעות, לא השכר.

מסתדר טוב: משרות סטודנט בגופים ציבוריים ובאוניברסיטה עצמה, שנבנו מלכתחילה סביב מערכת שעות ומכירות את לוח הבחינות. עוזרי מחקר ועוזרי הוראה, שנמדדים בתפוקה ולא בנוכחות. הוראה פרטית ותרגול, ששכרם השעתי גבוה ולכן מספיקות פחות שעות. עבודה מרחוק לפי משימות. משמרות בסופי שבוע, שלא מתנגשות עם שיעורים.

מסתדר פחות: משרות עם משמרות קבועות שלא ניתנות להזזה, במיוחד בשעות הבוקר. תפקידים עם אחריות ניהולית שדורשים זמינות רציפה. משמרות לילה לפני ימי לימודים. כל מקום שבו הביטוי "מתחשבים בתקופת מבחנים" לא מופיע ולא נאמר בשיחה.

שאלה אחת טובה בראיון חוסכת הרבה: "איך זה עבד עם הסטודנט הקודם בתקופת המבחנים?" התשובה, ובעיקר המהירות שבה היא מגיעה, אומרת הכול.

צ'קליסט לסיום

1. מלאו טופס 101 בתחילת כל שנת מס ובכל מקום עבודה חדש, וסמנו נכון מי המעסיק העיקרי.
2. עובדים בשני מקומות? בצעו תיאום מס מקוון עוד החודש, וחדשו אותו בינואר.
3. בדקו שהתלוש כולל החזר נסיעות, ושההפרשות לפנסיה התחילו במועד.
4. שלחו למעסיק את לוח הבחינות ברגע שהוא מתפרסם, עם הצעה קונקרטית לשבועות המבחנים.
5. סיימתם תואר? הוציאו אישור זכאות, מלאו טופס 119 והעבירו למעסיק או לרשות המסים.
6. שמרו טופס 106 מכל מעסיק בסוף כל שנה. זה כל מה שצריך כדי לבקש החזר בהמשך.
7. סיימתם תואר בשנים האחרונות ולא ביקשתם דבר? בדקו החזר מס עד שש שנים אחורה, לפני שהשנה הישנה ביותר נסגרת.

עבודה בזמן לימודים היא לא רק מקור הכנסה, היא גם השנים שבהן נבנה הוותק, הפנסיה והניסיון שיופיע בקורות החיים. הפער בין סטודנט שעושה את זה נכון לבין סטודנט שלא הוא לא פער של שעות עבודה, הוא פער של כמה טפסים ושיחה אחת עם מעסיק בזמן הנכון.