רקע תיאורטי

בעידן שבו המודעות הסביבתית הולכת וגוברת, שילוב עקרונות קיימות במערכות הבריאות הפך לצורך מרכזי. יצירתיות ירוקה מוגדרת כיכולת לייצר רעיונות, פתרונות ופרקטיקות חדשניות ידידותיות לסביבה, המטפלות באתגרים סביבתיים ומקדמות קיימות. אחיות, כמטפלות בקו הראשון, ממוקמות באופן ייחודי להוביל שינוי חיובי במוסדות הבריאות. יצירתיות ירוקה של אחיות כוללת מגוון פעולות: יישום תוכניות מיחזור, צמצום פסולת רפואית, ייעול צריכת אנרגיה, קידום רכש ירוק ועידוד מדיניות ידידותית לסביבה.

מנהיגות דיגיטלית מוגדרת כשימוש אסטרטגי בטכנולוגיות דיגיטליות לשם הנחיה, השראה ושיפור הביצועים הארגוניים. הגישה משלבת פלטפורמות תקשורת, ניתוח נתונים וכלי שיתוף פעולה כדי להניע יעילות, חדשנות וקבלת החלטות מבוססת נתונים. בהקשר של מערכות הבריאות, מנהיגות דיגיטלית משמשת זרז לקידום קיימות סביבתית. בשילוב עם עקרונות היצירתיות הירוקה, היא מאפשרת לאחיות ולאנשי מקצוע בתחום הבריאות לפתח פתרונות חדשניים לאתגרים אקולוגיים.

בעוד שמחקרים קיימים בחנו מנהיגות טרנספורמציונית ירוקה וקיימות ארגונית, הצומת הספציפי בין מנהיגות דיגיטלית לבין יצירתיות ירוקה של אחיות טרם נחקר דיו. תחום הסיעוד עובר דיגיטציה מואצת, ומציג הזדמנות ייחודית לשלב מנהיגות דיגיטלית בקידום חדשנות ידידותית לסביבה.

מטרות ושאלות המחקר

המחקר נועד לבחון את ההשפעה של מנהיגות דיגיטלית על טיפוח יצירתיות ירוקה בקרב אחיות, וכן להעריך את האפקטיביות של אסטרטגיות מנהיגות דיגיטלית בקידום פרקטיקות בנות קיימא במסגרות בריאות. שתי השערות מחקר הוצגו:

• השתתפות בתוכנית מנהיגות דיגיטלית תוביל לשיפור משמעותי בידע האחיות אודות מנהיגות דיגיטלית.
• תוכנית מנהיגות דיגיטלית תשפיע באופן חיובי ומשמעותי על יצירתיות ירוקה של אחיות.

שיטות מחקר

המחקר עשה שימוש בעיצוב מעין-ניסויי (quasi-experimental) עם מדידות לפני ואחרי ההתערבות, שנערך בין נובמבר 2023 לפברואר 2024 בבתי חולים אוניברסיטאיים ציבוריים במצרים.

גודל המדגם נקבע באמצעות ניתוח עצמה סטטיסטית (power analysis) באמצעות תוכנת G*Power, בהנחת עצמה של 80%, רמת מובהקות 0.05 וגודל אפקט בינוני. סך הכול גויסו 128 אחיות ושובצו באקראי לקבוצת התערבות (64 אחיות) וקבוצת ביקורת (64 אחיות). הגרלת השיבוץ נעשתה באמצעות תוכנת מחשב כדי למנוע הטיה.

כלי המחקר כללו שלושה מרכיבים:

• שאלון עצמי הכולל נתונים דמוגרפיים ו-50 שאלות רב-ברירה לבחינת הידע לגבי מנהיגות דיגיטלית (מהימנות: מקדם אלפא קרונבך 0.76).
• סולם כשירויות מנהיגות דיגיטלית הכולל 93 פריטים ב-6 תחומים: אימוץ כישורים דיגיטליים, קידום המנוע הדיגיטלי, הסתגלות וחוסן דיגיטלי, טיפוח תרבות דיגיטלית, מיומנויות דיגיטליות ומודיעין תחרותי דיגיטלי – על סולם ליקרט של 7 נקודות.
• סולם יצירתיות ירוקה הכולל 16 פריטים ב-4 ממדים: מוטיבציה יצירתית ירוקה, חשיבה יצירתית ירוקה, התנהגות יצירתית ירוקה ותוצאה יצירתית ירוקה – על סולם של 3 נקודות.

התוכנית הכשרתית כללה 10 מפגשים של 60 דקות כל אחד, פעמיים בשבוע למשך כחודשיים וחצי. המפגשים התקיימו בתחומי בית החולים וכיסו את הנושאים הבאים: טרנספורמציה דיגיטלית בבריאות, ניהול טכנולוגיה רפואית, ממשל מידע וניהול נתונים, מערכות מידע בריאותיות, טלה-בריאות וניטור מרחוק, אפליקציות בריאות, תקשורת ושיתוף פעולה דיגיטלי, כשירויות מנהיגות דיגיטלית, קבלת החלטות מבוססת נתונים ושילוב יצירתיות ירוקה במנהיגות דיגיטלית. קבוצת הביקורת לא קיבלה את חומרי ההדרכה.

הנתונים נותחו באמצעות SPSS גרסה 26. נעשה שימוש בסטטיסטיקה תיאורית, במבחן t זוגי להשוואת ציונים לפני ואחרי בתוך הקבוצות, ובמבחן t לדגימות בלתי תלויות להשוואה בין הקבוצות. גודל האפקט דווח באמצעות d של כהן, ורווחי סמך של 95% חושבו לפרשנות מדויקת יותר.

ממצאים

ממוצע גיל המשתתפים בקבוצת ההתערבות עמד על 28.46 שנים (SD=3.22) ובקבוצת הביקורת על 28.07 שנים (SD=3.25). ותק ממוצע בקבוצת ההתערבות היה 5.33 שנים ובביקורת 4.94 שנים. כ-56% מהמשתתפים בשתי הקבוצות היו גברים. כל המשתתפים היו בעלי תואר ראשון.

בתחום הידע, ציון הקבוצה המתערבת עלה מ-15.21±4.22 לפני ההתערבות ל-44.29±2.61 לאחריה (p<0.001, d=0.98). לשם השוואה, הקבוצה הביקורת עלתה מ-15.37±4.09 ל-17.69±3.76 בלבד (p=0.002, d=0.38).

בתחום כשירויות המנהיגות הדיגיטלית, הציון הממוצע של קבוצת ההתערבות זינק מ-191.67±20.43 ל-552.14±16.72 (p<0.001, d=0.99). ציון קבוצת הביקורת כמעט לא השתנה: מ-187.55±16.27 ל-189.87±13.79 (p=0.004).

בתחום היצירתיות הירוקה, הציון הממוצע של קבוצת ההתערבות עלה מ-15.58±1.68 ל-42.31±2.54 (p<0.001, d=0.98), בעוד שקבוצת הביקורת עלתה מ-16.53±1.64 ל-17.98±2.09 בלבד.

בניתוח ממדי היצירתיות הירוקה, קבוצת ההתערבות הציגה שיפור מובהק סטטיסטית בכל ארבעת הממדים (מוטיבציה, חשיבה, התנהגות ותוצאה, p<0.001). בקבוצת הביקורת נרשם שיפור מובהק רק בממדי המוטיבציה והחשיבה, בעוד ששיפורים בהתנהגות ובתוצאה לא היו מובהקים.

גודלי האפקט הגדולים (d≈0.98-0.99) מצביעים על השפעה מהותית של תוכנית המנהיגות הדיגיטלית.

דיון

ממצאי המחקר מצביעים על כך שתוכנית המנהיגות הדיגיטלית השפיעה באופן חיובי ומשמעותי על היצירתיות הירוקה הנתפסת של האחיות בכל ממדיה. חשוב לציין שהשיפורים משקפים את תפיסות המשתתפים ולא הערכות אובייקטיביות של התנהגות בפועל, ונדרש מחקר עתידי הכולל תצפית ישירה כדי לאמת ממצאים אלו.

הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים שנערכו במדינות שונות. מחקרים בניגריה, בדרום קוריאה ובשוויץ הצביעו על קשר חיובי בין מנהיגות דיגיטלית לבין ביצועים בני קיימא, יכולות דיגיטליות של עובדים ותרבות דיגיטלית. מחקר שנערך בבריטניה הראה שתוכנית מנהיגות דיגיטלית השפיעה לרחבה על עדיפויות לאומיות ושיפרה את התשתית הדיגיטלית הלאומית. מחקר מצרי דיווח על שיפורים משמעותיים בידע, עמדות והתנהגויות של סטודנטים לסיעוד בנוגע לפיתוח בר-קיימא לאחר התערבות חינוכית.

הממצאים לגבי כשירויות המנהיגות הדיגיטלית הצביעו על שיפורים בכל שישה הממדים שנבחנו בקבוצת ההתערבות, בניגוד לשינויים זניחים או לא-מובהקים בקבוצת הביקורת. הדבר מלמד שהתוכנית הצליחה להביא לשינויים משמעותיים ביכולות ובמיומנויות האחיות.

ממדי היצירתיות הירוקה שיפורים בהתנהגות ובתוצאות בקבוצת הביקורת לא היו מובהקים, בעוד שבקבוצת ההתערבות כל הממדים השתפרו. ממצא זה מחזק את מרכזיות המפגשים ההדרכתיים בהנעת השינוי התפיסתי.

מסקנות והמלצות

תוכניות מנהיגות דיגיטלית משפיעות באופן חיובי ומשמעותי על יצירתיות ירוקה של אחיות. ההתערבות הביאה לשיפורים ניכרים בממדי המוטיבציה, החשיבה, ההתנהגות והתוצאות. יש לזכור שהממצאים מבוססים על דיווח עצמי, ומחקר עתידי הכולל שיטות תצפית ישירה יסייע לאמת את ההשפעה בפועל.

ארגוני בריאות וגופי מדיניות מוזמנים לשלב הכשרה במנהיגות דיגיטלית בתוכניות פיתוח מקצועי ובלימודי הסיעוד. השקעה כזו תסייע לאחיות להתמצא בסביבת הבריאות המשתנה במהירות, לייצר פתרונות ידידותיים לסביבה ולתרום למערכות בריאות בנות קיימא. שילוב מנהיגות דיגיטלית בתוכנית הלימודים הסיעודית ובהכשרה המקצועית המתמשכת צפוי לאפשר לאחיות להוביל גם טיפול איכותי בחולים וגם אחריות אקולוגית.

מגבלות המחקר

העיצוב המעין-ניסויי מגביל את היכולת לקבוע קשר סיבתי בין ההכשרה לבין השיפורים שנצפו. הסתמכות על דיווח עצמי עלולה לגרום להטיית רצייה חברתית, שבה משתתפים מדווחים על עמדות ואמונות שנחשבות רצויות מבחינה חברתית ולא על אמיתותיהם. בנוסף, המחקר נערך בהקשר גיאוגרפי ומוסדי ספציפי, מה שמגביל את יכולת ההכללה לסביבות אחרות. מחקרים עתידיים הכוללים ניסויים מבוקרים אקראיים ומדדים אובייקטיביים יחזקו את המסקנות ויספקו הערכה מהימנה יותר.

מקור

Ismail, H. A., Kotp, M. H., Basyouny, H. A. A., Abd Elmoaty, A. E. E., Sayed, S., Abdelaliem, S. M. F., … & Aly, M. A. (2025). Sustainable healthcare futures: how digital leadership stimulates nurses’ green creativity: a quasi-experimental study. BMC nursing, 24(1), 251.‏