מבוא
החיים בבית הספר מתנהלים בתוך מערכת חברתית מורכבת שבה נוצרות אינטראקציות מרובות בין תלמידים, הורים, מורים ואנשי צוות. בתוך מערכת זו מתפתחים מצבים של חיכוך, מאבקי כוח, מאבק על משאבים רגשיים וחברתיים ומפגשים בין עמדות שונות. עימותים אלה אינם אירועים חריגים אלא חלק טבעי מהקשרים החברתיים ומהאופן שבו קבוצה מתהווה ומתפתחת. ההבנה כי עימותים מהווים מצע ללמידה מחייבת התבוננות עמוקה באקלים החברתי, בבניית מערכות יחסים ובפיתוח מיומנויות חברתיות. גישת ההובלה והלמידה מבוססת היחסים (SBL) רואה בעימותים הזדמנות לצמיחה ומציעה מסגרת ארגונית שמטרתה ליצור קהילה חינוכית יציבה, מבוססת קשרים ותודעת רווחה הדדית.
עימותים בתוך הקבוצה
בתוך הקבוצות השונות בבית הספר מתרחשים תהליכים המושפעים מהצורך בהכרה, בתחושת שייכות וביצירת זהות. בקרב מורים נוצרים פערים בין רמות מוטיבציה שונות, בין דרישות תפקיד, ובין ציפיות מהמערכת. חלקם מתמודדים עם עומס, תחושת שחיקה או קושי בשיתוף פעולה. בקרב תלמידים ניכרת תחרותיות על תשומת לב ומשאבים מוגבלים, כגון קרבה לחברים, זמן עם המורה ומעמד חברתי. תחרות זו עשויה להפוך למוקד עימותים סביב קנאה, תחושת קיפוח או מאבק על דימוי עצמי. בתוך קבוצות נוספות, כמו צוותים מקצועיים, נוצרים פערים הנובעים מהבדלי גישה, אי בהירות תפקידית או תפיסות מנוגדות לגבי סדרי עדיפויות ודרכי פעולה. בעימותים תוך־קבוצתיים ניתן לזהות דפוסים המבטאים את השלב ההתפתחותי של הקבוצה ואת יכולתה להתקדם לעבר לכידות, אמון ושיתוף פעולה.
עימותים בין קבוצות
המערכת הבית־ספרית מאופיינת גם בעימותים בין קבוצות בעלות אינטרסים ותפקידים שונים. בין מורים לתלמידים מתפתחת לעיתים מערכת יחסים המושפעת מחוסר אמון, מחוויה של חוסר כבוד הדדי ומתחושות תסכול. הפער בין הצורך של התלמידים באוטונומיה לבין הסמכות של המורה יוצר מתחים מתמשכים. בין הורים למורים מתפתחים עימותים הנוגעים לניהול כיתה, ציפיות מהילד, אחריות חינוכית והאופן שבו המערכת מגיבה לקשיים. קבוצות הורים מפעילות לעיתים לחץ על צוות בית הספר, מה שיוצר עומס רגשי וחוסר ביטחון מקצועי. בין מורים לצוותים אחרים קיימים מתחים הנובעים מחלוקת אחריות, מהיעדר תקשורת ברורה או מחוסר הכרה הדדית בתרומת הצד השני. עימותים אלה מתעצמים בהיעדר מנגנוני הקשבה אפקטיביים ובשחיקה מצטברת. האינטראקציה בין הקבוצות מעצבת את האקלים הארגוני כולו ומכתיבה את איכות החיים הבית־ספרית.
ניהול עימותים על בסיס למידה והובלה חברתית
ניהול עימותים על פי SBL מבוסס על ההבנה שעימות הוא חלק בלתי נמנע מהמפגש האנושי. מנגנוני ענישה, הדחקה או הימנעות אינם משנים את הדינמיקה אלא מעמיקים פערים. SBL מציעה מסגרת שבה עימות משמש טריגר להתפתחות אישית וקבוצתית. ההתבוננות בעימות אינה מכוונת לפתרון מיידי אלא ליצירת מציאות מנטלית חדשה שבה המשתתפים מסוגלים לדמיין כיצד יפעלו מתוך מודעות עמוקה לקשרים ביניהם. גישה זו מכוונת לשינוי אישי לאורך זמן ולבניית קבוצה בוגרת ובטוחה יותר. כדי לאפשר זאת, נדרש מבנה ארגוני המורכב ממטרות משותפות, תרבות המבוססת על אחריות במקום האשמה, משוב עקבי והכרה בסובייקטיביות של חוויות אנושיות. כך מתאפשר לא רק מענה לעימות אלא תהליך של שינוי תודעתי המרחיב את יכולת ההתמודדות של הקבוצה.
אסטרטגיות SBL לניהול עימותים
אסטרטגיות SBL מתמקדות בתנועה מהתערבות אישית להבנה קבוצתית. בדיונים קבוצתיים נשמרת אנונימיות של הצדדים המעורבים, כדי לאפשר לקבוצה כולה ללמוד מהאירוע מבלי להנציח דפוסים אישיים. העיסוק בעימות הופך לדיון עקרוני שבו הקבוצה מנסחת נורמות, בוחנת השלכות ומציעה דרכי פעולה. מבנה הדיון מאורגן באופן המקדם הקשבה שווה, זיהוי הרגש והצרכים, מעבר מהאשמה לאחריות, והצעת פתרונות מעשיים. באמצעות מקרים ומשחקי תפקידים ניתנת לתלמידים ולמורים אפשרות לחוות מצבים מורכבים ללא מעורבות אישית ישירה וכך לבנות גמישות מחשבתית, אמפתיה ויכולת למנוע הסלמות עתידיות. מסגרת מוסדית נוספת היא ועדת קשרים, שבה משתתפים תלמידים, הורים ומורים ומתמודדים עם עימותים רחבי־היקף המשליכים על חיי בית הספר. הוועדה מעצבת נורמות קהילתיות ומונעת ענישה שאינה תורמת לצמיחה.
מחקר איכותני
המחקר בחן את השפעת הטמעת SBL בבית ספר יסודי במהלך שלוש שנים. בשנה הראשונה התגבשה שפה חינוכית משותפת, נבנו נורמות ארגוניות ונוצרה הבנה עמוקה של מקורות העימותים ושל תפקידם בהתפתחות. בשנה השנייה הופעלה הפרקטיקה באמצעות רוטינות, מודלים של מפגשים, משחקי תפקידים ותכנון מראש של מצבי קונפליקט. בשנה השלישית הועבר מרכז הכובד אל צוות המורים, כאשר קבוצת "מאמצים מוקדמים" נטלה על עצמה את ההובלה והמשכיות השיטה. תהליך הדרגתי זה יצר שינוי יציב, העצמת מורים וחיזוק תחושת המסוגלות של כלל הקהילה.
תוצאות
הנתונים מראים כי בעימותים תוך־קבוצתיים בקרב מורים מופיעים פערים במוטיבציה ובהסתגלות לשינויים. בקרב תלמידים ניכרים מאבקים על משאבים חברתיים מוגבלים. בעימותים בין קבוצות הודגשו מתחים בין מורים לתלמידים סביב כבוד הדדי ותסכולים, בין הורים למורים סביב ציפיות והאשמות, ובין מורים לצוותים סביב עומס, חלוקת סמכויות ותחושת אי־הערכה. תהליכי SBL הפחיתו הסלמה, יצרו שיח פתוח יותר והובילו להעמקת הקשרים.
דיון
היישום של SBL מייצר תוצאות המשלבות צמיחה אישית, חברתית וארגונית. התפיסה של עימות כהזדמנות ללמידה מאפשרת ירידה באלימות ובהדרה, עלייה בשגשוג לימודי וחברתי, ושיפור משמעותי ברווחת המורים. ההורים חווים ביטחון רב יותר ותחושת שותפות, והתלמידים נהנים מקשרים חברתיים עמוקים ומסביבה בטוחה יותר המקדמת התפתחות רגשית.
מגבלות ומחקר עתידי
המחקר מתמקד בבית ספר אחד ולכן יש צורך בהרחבת הבדיקה למסגרות נוספות ולבחינת השפעות רוחביות. כמו כן נדרשים מחקרים ארוכי־טווח לבחינת יציבות השינויים ולהשוואה בין מודלים שונים של ניהול עימותים.
מקור
Vinokur, E., Yomtovian, A., Marom, M. S., Itzchakov, G., & Baron, L. (2024). Social-based learning and leadership in school: Conflict management training for holistic, relational conflict resolution. Frontiers in Social Psychology, 2, 1412968.
