מבוא
הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022 הובילה לאחת ממשברי העקירה הגדולים והמהירים בהיסטוריה האירופית המודרנית. יותר מ-3.5 מיליון אוקראינים עקורים בתוך גבולות מדינתם, ומעל 6.9 מיליון נמלטו ממנה, כאשר הרוב המכריע – למעלה מ-6.3 מיליון – מצאו מקלט באירופה. בתגובה לממדים חסרי התקדים של הגל הזה, הפעילה הנציבות האירופית לראשונה את הוראת ההגנה הזמנית (Directive 2001/55/EC).
הפעלת ההוראה סימנה מפנה היסטורי במדיניות האיחוד האירופי כלפי הגירה כפויה. בניגוד למשברי פליטים קודמים, כמו אלה שנבעו מהסכסוכים בסוריה ובאפגניסטן, קיבלו הפליטים האוקראינים גישה מיידית לדיור, תעסוקה, חינוך וביטחון סוציאלי, ללא הצורך בהליך בקשת מקלט ממושך. ההוראה, שתוכננה במקור כאמצעי חירום לעקירות המוניות, מעולם לא הופעלה קודם לכן.
מעבר לצרכים הבסיסיים של קליטה ולינה, המשבר הציב אתגרים ספציפיים הקשורים למגדר: מכיוון שגברים חויבו להישאר באוקראינה לשירות צבאי, עיקר הנמלטים היו נשים וילדים, מה שיצר תבניות של משפחות חד-הוריות ומבנים משפחתיים מפורקים. יישום התמיכה בפליטים נע בין מדינות האיחוד, ועם התברר שהמלחמה תימשך, החלו ויכוחים על האיזון בין הגנה זמנית לקליטה קבועה.
עקירה והתיישבות
מחקרים עדכניים בתחום הגירה עוסקים בשאלה כיצד אנשים חווים ניידות ואי-ניידות ומדוע הם בוחרים לנוע או להישאר. בהקשר של עקירה כפויה, קיימת תמיד מתח בין שאיפות הניידות של הפליטים לבין התנאים והנסיבות בפועל. מתח זה מושפע מגורמים כגון אלימות, כלכלה פוליטית של הסכסוך, גיאופוליטיקה, טיב המסע עצמו, כוחות מבניים המגבילים שאיפות, וקשרים מקומיים וטרנס-לאומיים.
בניגוד למצבי פליטים מסורתיים בהם הניידות מוגבלת לרוב, פליטים אוקראינים במסגרת ההגנה הזמנית נהנים מחופש יחסי לנסוע ולהשתקם בתוך האיחוד האירופי, מה שהוליד מגוון אסטרטגיות קליטה, החל משהייה קצרת-טווח ועד התיישבות קבועה יותר.
ההוראה, שהופעלה לתקופה של שנה אחת, הוארכה עד מרץ 2026. ארעיות זו משפיעה על חוויות הניידות של הנוגעים בדבר. מחקר שנערך בלטביה מראה כיצד ציפיות הפליטים האוקראינים השתנו עם הזמן: בתחילה רובם האמינו שהמלחמה תסתיים תוך שבועות או חודשים, אך עם התמשכותה עברו צרכי התמיכה מסיוע חירום לתמיכה ארוכת-טווח בדיור, קליטה ותעסוקה, עדיין ללא ודאות לגבי מעמדם המשפטי עתידי.
מחקר איכותני בין נשים אוקראיניות בוורשה מצא כי הסולידריות המשפחתית הטרנס-לאומית היא גורם מפתח המפתח ומטפח חוסן. גורמים נוספים, לרוב שלובים זה בזה, כוללים קהילה, ביטוי אמנותי ויצירת מלאכת יד, קשר לטבע ולסביבה, גישה לאנשי בריאות הנפש, עבודה, אמונה ורוחניות, ותקווה לעתיד. ממצאים אלה מדגישים את חשיבות גם החוזקות הפנימיות וגם מערכות התמיכה החיצוניות.
מעשי סולידריות
תגובת הציבור האירופי לגלי הפליטים מאוקראינה הייתה חיובית ביותר, עם גילויי הומניטריות וסולידריות נרחבים, בעיקר בשנים הראשונות של המלחמה. יוזמות עממיות וארגוני חברה אזרחית מילאו תפקיד מכריע במתן תמיכה ראשונית ובמילוי פערים שהותירו תגובות המדינה. פליטים רבים נשענו על רשתות מתנדבים לדיור, סיוע חומרי, עזרה משפטית ותמיכה בתעסוקה. גיוס המונים, ניוד ברשתות חברתיות ומעורבות הדיאספורה חיזקו עוד יותר את תפקידן של מערכות תמיכה לא-פורמליות.
עוד לפני הפלישה המלאה, היגירה אוקראינית משמעותית לאירופה כבר התרחשה מסיבות כלכליות ופוליטיות, כולל עקירה בעקבות סיפוח קרים ב-2014 והסכסוך בדונבאס. הדיאספורה האוקראינית, בעיקר בפולין, גרמניה ואיטליה, כבר ביססה רשתות טרנס-לאומיות משמעותיות שהקלו על תנועה וקליטה מהירות של עקורים חדשים.
מחקר שחקר את המוטיבציות לסוגים שונים של מעורבות מתנדבים לפליטים בגרמניה מצא כי מניעים הנשענים על ערכים משפיעים הן על מעורבות פוליטית והן על מעורבות סוציאלית-הומניטרית. ספציפית, מי שמונע על ידי אוניברסליזם נוטה לעסוק בפעילויות פוליטיות, בעוד שמי שמונע על ידי רגש של נדיבות נוטה יותר להשתתף במאמצים סוציאליים-הומניטריים. עובדים סוציאליים, כחלק מה"תשתית הקליטה", היוו גם הם גורם תמיכה מרכזי. בפולין, שאליה נרשמו מעל 27 מיליון חצייות גבול מאוקראינה, עסקו עובדים סוציאליים בעיקר במענה חירום מיידי, ופחות בעבודה מבנית כסנגוריה או קידום הכלה חברתית, בשל עומס מקצועי ומסגרות רגולטוריות לא-מספקות.
השפעת ההגנה הזמנית
הן הסולידריות המשותפת של האיחוד האירופי והן היקף הסולידריות האזרחית אינם תקדימיים בנושאי הגירה באיחוד. הגישה המהירה והמתואמת יחסית לקליטת פליטים אוקראינים עמדה ועודנה עומדת בניגוד חד לגישה כלפי מבקשי מקלט אחרים.
בשיח התקשורתי והפוליטי, אסטרטגיות של הומניזציה ואינדיווידואליזציה היו נוכחות מאוד ביחס לפליטים האוקראינים, בניגוד לייצוג קבוצות פליטים גדולות אחרות. תופעה זו פותחת דיון על דואליות בפוליטיקה של הגנת פליטים בינלאומית ועל יצירת קטגוריה חברתית חדשה של עקורים זמניים, המוצגים כ"ראויים" לעומת מבקשי מקלט ומהגרים "לא-ראויים".
מחקר שיטתי מצא כי פליטים אוקראינים קיבלו לרוב יחס חיובי יותר בשל גורמים כגון קרבה תרבותית נתפסת, דמיון גזעי ודתי, ומיצוב רוסיה כאויב משותף. מוצע המושג "קורבנות מבטיחה" להבנת תופעה זו. מחקרים נוספים הראו כי אף שהחוק הקנה הגנה זמנית לכל תושב קבוע, מבקש מקלט, או פליט פוליטי מאוקראינה, היא הוענקה בשיטתיות בעיקר לאזרחים אוקראינים. מי שנמלטו מאוקראינה אך לא החזיקו באזרחות אוקראינית, כמו סטודנטים אפריקאים ואסיאתיים, פליטים ומהגרים שחיו שם שנים, נותרו מחוץ לגדר ההגנה.
עם זאת, רבים רואים בהפעלת ההוראה גילוי סולידריות משמעותי, המעניק גישה מהירה לשירותים חיוניים תוך תיאום מאמצים בין מדינות חברות. יחד עם זאת, מחקרים מצביעים גם על ההשפעה השלילית של ההגנה הזמנית: אי-הוודאות לגבי אורך השהייה, העתיד, המעמד המשפטי, ורמת הידע על תנאי המדינה הקולטת מובילים לחוויה ממושכת של לימינליות (מצב ביניים).
כיוונים עתידיים
ההוראה, שתמשיך לחול לפחות עד מרץ 2026, מספקת מסגרת הגנה קריטית, אך עם התקרב המועד האחרון, מתנהלים דיונים מה יבוא בעקבותיה. בעוד שחלק מהפליטים עשויים לחזור לאוקראינה, אחרים צפויים להתיישב לצמיתות במדינות המארחות, מה שמעלה שאלות על מדיניות קליטה ארוכת-טווח.
ההשלכות ארוכות-הטווח של ההוראה נותרות לא-ודאיות. בניגוד להליכי מקלט מסורתיים, ההוראה מאפשרת מעמד זמני ללא מסלולי מגורים קבועים, מה שמשאיר פליטים רבים בלימבו משפטי. כמו כן, הצביעה ההוראה על אתגרים כגון דה-פרופסיונליזציה והפרטה של עבודה סוציאלית. במקביל, ההסכם החדש של האיחוד האירופי בנושא הגירה ומקלט מהדק את נהלי הגבולות, מה שמשקף מגמה מגבילה יותר, לצד פניה לכיוון "שוביניזם רווחתי" שבו לא-אזרחים מודרים מהטבות סוציאליות או נהנים מגישה מוגבלת בלבד.
מחקר עתידי צריך לבחון את יעילות גישות מדיניות שונות בתמיכה בקליטה ארוכת-טווח, להשוות את התגובה לעקירה האוקראינית עם משברי פליטים קודמים, ולחקור כיצד חוויות הפליטים האוקראינים מתיישבות עם אלה של אוכלוסיות עקורות אחרות. עיון כזה יאפשר הערכה ביקורתית האם ההוראה מייצגת גישה מהפכנית או רק אמצעי חד-פעמי המותאם במיוחד למשבר האוקראיני.
מקור
Schrooten, M. (2025). Navigating displacement: The Ukrainian refugee crisis in Europe. Global Networks, 25(2), e70006.
