שאלה אחת בקבוצת סטודנטים קיבלה באותו יום שתי תשובות הפוכות לחלוטין. אחד כתב שאם לא ניגשת למועד א' אתה מפסיד אותו לתמיד. אחר כתב שזה בכלל לא עובד ככה. שניהם היו בטוחים לגמרי, ושניהם צדקו, כי הם למדו במוסדות שונים.
זה בדיוק הסיפור של מועדי בחינה בישראל. אין חוק מדינה שקובע כמה מועדים מגיעים לכם, איזה ציון נכנס לגיליון או מה נחשב עילה למועד מיוחד. יש תקנון בחינות של המוסד, ולפעמים תקנון נפרד של הפקולטה שגובר עליו. הכללים דומים במבנה הכללי, אבל נבדלים בדיוק בנקודות שעולות בכסף ובסמסטר.
התשובה הקצרה:
בכל קורס עם בחינה מגיעים לכם שני מועדים. אם לא ניגשתם למועד א', מועד ב' הוא פשוט המועד הראשון שלכם, בלי תוספת תשלום ובדרך כלל בלי צורך להירשם.
אם ניגשתם לשני המועדים, ברוב המוסדות הגדולים הציון האחרון הוא הקובע, גם אם הוא נמוך יותר. לא הגבוה מביניהם.
הרשמה למועד ב' ואי הגעה בפועל היא בדרך כלל לא דרמה, אבל היא כן דרמה במקומות שבהם היא נחשבת מימוש של מועד.
הבסיס: שני מועדים לכל קורס
הכלל שכן משותף כמעט לכל המוסדות: בקורס שהציון בו נקבע בבחינה, מתקיימות שתי בחינות. מועד א' בדרך כלל בתקופת הבחינות שאחרי הסמסטר, ומועד ב' כמה שבועות אחריו, לפעמים בתוך הסמסטר העוקב.
שתי הבחינות הן שני מועדים של אותה בחינה, לא שני שלבים. אתם לא חייבים לגשת לשניהם, ואתם לא חייבים לגשת דווקא לראשון. מבחינת המוסד יש לכם זכות להיבחן פעמיים, ואתם מחליטים מתי לממש אותה.
מכאן והלאה מתחילים ההבדלים. כמה זמן הזכות הזאת נשמרת, מה קורה אם ויתרתם על אחד המועדים, ומה בדיוק נחשב מימוש של מועד. אלה הפרטים שמייצרים את הבלבול, ואת התשובות הסותרות בקבוצות.
מועד ב' כמועד ראשון: המצב שהכי מבלבל
סטודנט שראה את לוח הבחינות והבין שהוא לא יספיק ללמוד לכל השלושה, מוותר על מועד א' באחד מהם ומכוון למועד ב'. ואז מגיעה השאלה: זה בכלל אפשרי? זה עולה כסף? ואם אני נכשל שם, נשאר לי משהו?
התשובה לשתי השאלות הראשונות היא כן וכן. ויתור על מועד א' הוא לגיטימי לחלוטין, ומועד ב' הוא חלק מאותה זכות בחינה שכבר שילמתם עליה בשכר הלימוד. אין תשלום נוסף, ואין צורך באישור מיוחד.
הטכניקה שמפילה אנשים היא ההרשמה. במוסדות רבים הסטודנט שנכשל במועד א' או לא הופיע אליו כלל נרשם למועד ב' אוטומטית, ולא צריך לעשות דבר. מי שקיבל ציון עובר וגבוה יחסית וכל זאת רוצה לשפר, נדרש להירשם ידנית, ולעיתים רק בחלון זמן מוגדר לפני הבחינה. בבר אילן, למשל, הרישום האוטומטי חל על מי שקיבל עד 70, והרישום הידני נפתח כשבועיים לפני הבחינה ונסגר שבעה ימים לפניה.
לכן, כשסטודנטית שואלת למה אפשרות ההרשמה למועד ב' לא מופיעה לה, יש שלוש אפשרויות שכדאי לבדוק לפי הסדר: היא כבר רשומה אוטומטית ולכן אין מה להירשם, חלון ההרשמה עוד לא נפתח או שכבר נסגר, או שהמסך מסנן ומציג רק את הבחינות שהיא רשומה אליהן ויש לשנות את התצוגה ל"הכל".
השאלה השלישית היא הכואבת. אם מועד ב' היה המועד הראשון שלכם ונכשלתם בו, מיציתם את מכסת המועדים לאותו סמסטר. אין מועד ג' אוטומטי. הנתיב שנשאר הוא בקשה למועד מיוחד, שנשקלת לגופה, או חזרה על הקורס בסמסטר אחר. שווה לקחת את זה בחשבון עוד לפני שמוותרים על מועד א'.
ניגשתם לשניהם. איזה ציון נכנס לגיליון?
זו הנקודה שבה טעות עולה יקר, ודווקא כאן ההנחה הרווחת בין סטודנטים שגויה. הרבה מניחים שהמוסד ייקח את הגבוה מבין שני הציונים. בתקנוני הבחינות של כמה מהאוניברסיטאות הגדולות בארץ הניסוח כמעט זהה מילה במילה, והוא הפוך: הציון האחרון הוא הציון הקובע. נבחנתם 82 במועד א', ניגשתם לשפר במועד ב' וקיבלתם 64, זה 64 שנכנס לגיליון ולממוצע.
הכלל של "הגבוה מבין השניים" קיים, אבל הוא בדרך כלל לא ברירת המחדל אלא הטבה שניתנת בנסיבות מוגדרות. הוא מופיע במתווי ההתאמות למשרתי מילואים, בהסדרים נקודתיים שמוסד מפרסם אחרי אירוע חריג, ובתקנונים של חלק מהמכללות. אם לא ראיתם את זה כתוב במקום רשמי לגבי הקורס שלכם, אל תניחו שהוא חל עליכם.
הכלל הזה משנה את משמעות ההחלטה לשפר ציון. מועד ב' לשיפור הוא לא ניסיון נוסף חינם, הוא החלפה של הציון הקיים. אם יצאתם ממועד א' עם ציון סביר ואתם ניגשים שוב בלי הכנה רצינית, אתם מסכנים אותו.
ומכאן נגזרת עצה מעשית: אם אתם רשומים למועד ב' לשיפור, הגעתם למבחן ואחרי חמש דקות הבנתם שאתם לא במקום הנכון, בדקו מה בדיוק קובע במוסד שלכם. במקומות מסוימים עצם קבלת מחברת הבחינה או הכניסה למערכת הבחינה המקוונת יוצרת ציון, גם אם החזרתם מחברת ריקה. במקומות אחרים אפשר לעזוב בלי שייווצר ציון. ההבדל בין השניים הוא ההבדל בין 82 ל-0.
נקודה נוספת שכדאי להכיר: אם הגשתם ערעור על ציון מועד א' וטרם התקבלה תשובה, ובינתיים ניגשתם למועד ב', יש מוסדות שבהם ההסדר מיוחד ואתם מקבלים את הגבוה מבין השניים. זה בדיוק סוג הדבר ששווה לברר במזכירות לפני שנכנסים לכיתה, ולא אחרי. אם אתם באמצע התהליך, כדאי לקרוא גם את המדריך על איך כותבים ערעור על ציון שיש לו סיכוי.
הרשמה, ביטול הרשמה ואי הופעה
"נרשמתי למועד ב' ואני לא מגיע בסוף. זה בסדר? זה לא 0?" זו אחת השאלות שחוזרות הכי הרבה, וגם כאן התשובה תלוית מוסד, אבל יש בה היגיון קבוע.
כשההרשמה שלכם אוטומטית, כלומר נכשלתם או לא ניגשתם למועד א', אי הופעה למועד ב' פשוט משאירה אתכם עם מה שהיה. אין ציון חדש, אין קנס, ואין רישום שלילי. אם הייתם בלי ציון כלל, אתם נשארים בלי ציון בקורס.
כשההרשמה שלכם ידנית, לשיפור ציון, אי הופעה בדרך כלל משאירה את ציון מועד א' על כנו. חלק מהתקנונים מזכירים אפשרות לחיוב כספי סמלי על הרשמה ואי הופעה, ובפועל היא לא תמיד נאכפת, אבל אל תסמכו על זה בלי לבדוק.
שלושה מצבים שכן דורשים תשומת לב:
- מוסדות שסופרים מימוש מועד לפי הרשמה ולא לפי הופעה. יש שיטות שבהן עצם ההרשמה לבחינה נחשבת מימוש של אחד משני המועדים שלכם, גם אם לא הגעתם. שם ביטול הרשמה בזמן הוא לא נימוס, הוא שמירה על זכות.
- מועד מיוחד שאושר לכם. אחרי שאושרה בקשה, אי הופעה בלי הודעה מוקדמת יכולה לגרור חיוב כספי. באוניברסיטה העברית, למשל, מדובר בקנס למי שלא הודיע כשבוע מראש.
- בחינות מקוונות. במערכות רבות עצם הכניסה לבחינה מתועדת ומייצרת הגשה. אל תיכנסו "רק להציץ".
אם אתם יודעים מראש שלא תגיעו, בטלו את ההרשמה. במרבית המערכות יש כפתור ביטול רישום ליד אותה בחינה, לרוב עד מספר ימים לפני המועד. אם הכפתור נעלם, פנייה למדור בחינות בכתב עדיין עדיפה על היעלמות שקטה, כי היא מייצרת תיעוד.
מועד מיוחד: מי זכאי ואיך מבקשים
מועד מיוחד הוא בחינה נוספת שאינה חלק משני המועדים הרגילים. הוא לא ניתן כי לא הספקתם ללמוד או כי הבחינה הייתה קשה. הוא ניתן על בסיס עילה מוכרת, ורשימת העילות דומה למדי בין המוסדות:
- שירות מילואים בסמוך למועד הבחינה או ביום הבחינה עצמו
- אשפוז, או מחלה מתמשכת עם אישור רפואי לתקופה מינימלית שהתקנון מגדיר
- לידה, הריון בסיכון או אירוע הורי מזכה בסמוך לבחינה
- אבל על קרוב משפחה מדרגה ראשונה בימים שלפני הבחינה
- יום החתונה של הסטודנט
- שתי בחינות חובה שנקבעו בהפרש קצר מדי, בדרך כלל פחות מ-24 שעות
- תקלה מצד המוסד, למשל אי פרסום ציון מועד א' לפני מועד ב'
- נסיבות חריגות אחרות, לפי שיקול דעת ועדת ההוראה
שלוש נקודות שקובעות אם הבקשה תאושר. הראשונה: אישור מסמכים. אישור מחלה שהונפק בדיעבד, בלי תיעוד של התאריכים הרלוונטיים, נדחה כמעט תמיד. אישור שמכסה בדיוק את יום הבחינה ואת התקופה שלפניה הוא המסמך שעובד.
השנייה: מועד ההגשה. בהרבה מוסדות יש חלון מוגדר, למשל עד שבוע מפרסום ציוני הבחינה, והוא נאכף. בקשה מוצדקת שהוגשה באיחור נדחית על הסף.
השלישית: מי שכבר נבחן בשני המועדים בדרך כלל לא זכאי. בכמה תקנונים זה כתוב מפורשות ובלי חריגים. המשמעות המעשית היא שאם אתם יודעים שיש לכם עילה, כדאי לפעול לפניה ולא אחרי שמיציתם את שני המועדים.
שני מצבים מקבלים טיפול נפרד ורחב יותר: משרתי מילואים, שלהם מתווי התאמות ייעודיים הכוללים לרוב מועד נוסף וגם את הציון הגבוה מבין המועדים, ולידה והורות. הרחבנו על שניהם במדריכים על זכויות סטודנטים במילואים ועל הריון, לידה והורות תוך כדי תואר. ריכוז כללי של הזכות למועד מיוחד מופיע גם באתר כל זכות.
מועדים בסמסטר עוקב ומגבלת הזמן
השאלה שקיבלה שתי תשובות סותרות הייתה בדיוק זו: אם ויתרתי על מועד א' בסמסטר ב' וניגשתי רק למועד ב', האם בסמסטר העוקב אני יכול לממש שני מועדים?
אין לזה תשובה אחת. יש מוסדות שבהם זכות הבחינה בקורס נשמרת לתקופה מוגדרת, לרוב שנה או שנתיים, ואפשר לפרוס את שני המועדים על פני סמסטרים. יש מוסדות שבהם המועדים צמודים לסמסטר שבו למדתם את הקורס, ומי שלא ניגש איבד אותם. ויש מוסדות שמאפשרים לגשת בסמסטר עוקב, אך רק למועד אחד ולא לשניים.
מכיוון שזה משתנה, אל תסתמכו על תשובה מקבוצה. פתחו את תקנון הבחינות של המוסד ואחר כך את תקנון הפקולטה, וחפשו את הסעיף שמדבר על תוקף זכות הבחינה. אם עדיין לא ברור, בקשו תשובה במייל מהמזכירות האקדמית. תשובה בכתב היא גם התשובה הנכונה וגם הראיה שלכם אם יתעורר ויכוח.
נקודה שקשורה לזה: אם החלטתם בכל זאת לחזור על הקורס כדי לשפר ציון, זה בדרך כלל כרוך בעלות נוספת בשכר הלימוד. שווה לבדוק מראש איך המוסד סופר קורס חוזר בחישוב שכר הלימוד, כדי שהעלות לא תפתיע.
תרשים ההחלטה: מה עושים עכשיו
מצאו את השורה שמתארת את המצב שלכם, ובדקו את פעולת ההמשך מול תקנון המוסד שלכם.
| המצב שלכם | מה בדרך כלל קורה | מה לעשות |
|---|---|---|
| לא ניגשתי למועד א' בכלל | מועד ב' הוא המועד הראשון שלכם, ללא עלות. ברוב המוסדות ההרשמה אליו אוטומטית | ודאו במערכת שאתם מופיעים ברשימת הנבחנים. אל תניחו |
| נכשלתי במועד א' | רישום אוטומטי למועד ב'. אין מה להפסיד, כי ציון נכשל לא נשמר על פני ציון עובר | גשו. אם לא תוכלו, בררו כבר עכשיו אם קיימת לכם עילה למועד מיוחד |
| עברתי, אבל רוצה לשפר | הרשמה ידנית בחלון זמן מוגבל. ברוב המוסדות הציון האחרון קובע, גם אם הוא נמוך יותר | בדקו בתקנון אם קובע האחרון או הגבוה. אם האחרון, גשו רק אם אתם באמת מוכנים |
| נרשמתי ואני לא מגיע | בדרך כלל הציון הקיים נשמר ואין קנס | בטלו את הרישום במערכת. בדקו אם במוסד שלכם הרשמה נחשבת מימוש מועד |
| נכשלתי במועד ב' שהיה המועד היחיד שלי | מכסת המועדים מוצתה. אין מועד ג' אוטומטי | בקשה למועד מיוחד אם יש עילה, אחרת תכננו חזרה על הקורס |
| ניגשתי לשני המועדים ונכשלתי בשניהם | ברוב התקנונים מי שנבחן פעמיים אינו זכאי למועד מיוחד | בדקו אם יש עילה חריגה מול ועדת ההוראה, והיערכו לחזרה על הקורס |
| מילואים, אשפוז, לידה או אבל סביב הבחינה | עילה מוכרת למועד מיוחד כמעט בכל מוסד | אספו אישורים מקוריים עם תאריכים והגישו בקשה בחלון הזמן שהתקנון קובע |
| אני באמצע ערעור על מועד א' ומועד ב' מתקרב | משתנה מאוד. יש מוסדות שנותנים במצב זה את הגבוה מבין השניים | שאלו את המזכירות בכתב לפני הבחינה, לא אחריה |
שלוש דקות שיחסכו לכם סמסטר
מה שהופך את הנושא הזה למלכודת הוא שהתשובות נשמעות בטוחות והן פשוט לא אחידות. הפתרון פשוט, והוא לוקח פחות מרבע שעה, פעם אחת בתואר.
חפשו באתר המוסד את "תקנון בחינות" או "נוהל בחינות", הורידו את הקובץ ושמרו אותו. עברו על ארבעה סעיפים בלבד: מספר המועדים ותוקפם, הציון הקובע כשנבחנים פעמיים, נוהל ההרשמה והביטול, ורשימת העילות למועד מיוחד. אם הפקולטה שלכם מפרסמת תקנון נפרד, הוא הקובע.
סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה יכולים למצוא הסבר מסודר על אופן חישוב הציון הסופי בפורטל הסטודנטים של האו"פ, לצד המידע הפרוצדורלי הרלוונטי לשיטת הלימוד שם.
אחרי שקראתם פעם אחת, אתם תדעו את התשובה לכל שאלה בקבוצה טוב יותר מרוב העונים. וחשוב מזה, תדעו מתי כדאי לגשת למועד ב' ומתי עדיף להישאר בבית.

