רוב הסטודנטים מגלים מה באמת נדרש כדי להתקבל לתואר שני בערך שנה אחרי הרגע שבו עוד היה אפשר לעשות עם זה משהו. בשנה ג', כשהממוצע

רוב הסטודנטים בישראל עובדים תוך כדי התואר. משמרות בערב, משרת סטודנט בגוף ציבורי, שעות במעבדה, הדרכה, מוקד, בייביסיטר, עבודה מהבית לפי שעות. הקבוצות מלאות במודעות

יש רגע מאוד לא נעים שקורה לסטודנטים בכל שנה, בכל מוסד, ותמיד באותה נקודה בדיוק. אתם מסיימים את הבחינה האחרונה, נכנסים למערכת, לוחצים על "בקשה

שאלה אחת בקבוצת סטודנטים קיבלה באותו יום שתי תשובות הפוכות לחלוטין. אחד כתב שאם לא ניגשת למועד א' אתה מפסיד אותו לתמיד. אחר כתב שזה

שאלה שחוזרת שוב ושוב בקבוצות של סטודנטים נשמעת בערך כך: "מישהי יודעת איזה תנאים מגיעים בהריון בבחינות?" והתשובה שמגיעה כמעט תמיד היא אותה תשובה: תוספת

חזרתם הביתה אחרי שלושה שבועות בשטח, פתחתם את מערכת הקורסים והסמסטר רץ בלעדיכם. מועד א' בשני קורסים כבר עבר, יש מטלה שהמועד להגשתה חלף לפני

אתם בתחילת השנה. תקופת הבחינות נראית רחוקה, ובכל זאת השאלה כבר מציקה: יש לכם אבחון מהתיכון שאולי כבר לא תקף, או שאין לכם אבחון בכלל

יש רגע שרוב הסטודנטים מכירים. נשארה מטלה אחת פתוחה. היא לא ענקית, היא אפילו לא הכי קשה שהיה לכם השנה, ובכל זאת היא נגררת. שבוע,

רוב הסטודנטים משלמים מחיר מלא על דברים שהם לא היו צריכים לשלם עליהם מחיר מלא. לא בגלל שהם התעצלו, אלא בגלל שאף אחד לא ריכז