אתם יושבים בשיעור הראשון של קורס חובה, ואחרי עשרים דקות מתברר לכם שאת החומר הזה כבר למדתם. במוסד קודם, במכינה, בקורס באוניברסיטה הפתוחה, או בתואר

רוב הסטודנטים יודעים בדיוק כמה עולה להם החניה בקמפוס, ולא באמת יודעים איך נבנה החשבון הגדול שלהם. שכר הלימוד יורד מהחשבון בתשלומים, מגיעה דרישה נוספת

בערב שלפני בחינה באנגלית, קבוצות הסטודנטים מתמלאות באותה הודעה בדיוק: "למישהו יש מילונית להשאיל לי למחר בבוקר?" לפעמים מוסיפים אימוג'י של ידיים מתפללות, לפעמים מציעים

שאלה שחוזרת בכל שנה, בכל חוג, ובנוסח כמעט זהה: "מישהו יודע מה צריך לעשות באנגלית?". התשובות שמגיעות סותרות זו את זו. אחד אומר שצריך שני

רוב הכסף שסטודנטים לא מקבלים לא הלך למישהו אחר. הוא פשוט לא נתבקש. מלגה נסגרה בלי שאיש בקבוצה שם לב, טופס הוגש בלי מסמך אחד,

סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה ואתם צריכים לקחת קורס תוכן באנגלית כדי לסגור את דרישת האנגלית, ויש שאלה אחת שמקפיצה את הדופק: רגע, גם המבחן יהיה באנגלית?