פורטל סטודנטים

מה שמעניין סטודנטים

מקיאוולי לא כתב "המטרה מקדשת את האמצעים". מה כן כתוב שם, ומה עושים אם הסילבוס מצטט את זה

אם אתם כותבים עבודה שנוגעת למקיאוולי, יש סיכוי טוב שהציטוט שאתם מתכננים להשתמש בו הוא "המטרה מקדשת את האמצעים". זה הציטוט המזוהה איתו יותר מכל, הוא מופיע במאות מאמרים, בספרי לימוד ובמצגות, והוא גם מופיע לפעמים בסילבוס עצמו.

הוא לא כתוב באף אחד מכתביו.

זה לא עניין של גרסאות תרגום ולא עניין של פרשנות. המשפט הזה אינו מופיע ב"הנסיך", אינו מופיע ב"דיונים", ואינו מופיע בשאר כתביו. מי שבונה עליו טיעון בעבודה בונה על משהו שאפשר להפיל בבדיקה אחת.

מה כן כתוב שם

המקום שממנו הציטוט נגזר הוא פרק שמונה עשר של "הנסיך", והמשפט במקור הוא si guarda al fine. בתרגום מדויק: במעשיהם של כל האנשים, ובמיוחד של נסיכים, במקום שאין בו בית דין לערער לפניו, מסתכלים על התוצאה.

שני דברים נשתנו בדרך מן המשפט הזה אל הציטוט, ושניהם משנים את המשמעות.

הפועל. "מסתכלים" הוא פועל של תצפית. מי שמתרגם אותו כ"מקדשת" הופך תיאור של מה שקורה לעיקרון של מה שמותר.

ומי עושה את הפעולה. וזה החלק החשוב יותר. במשפט המקורי לא הנסיך הוא זה שמצדיק משהו, אלא הקהל הצופה הוא זה ששופט לפי התוצאה. כלומר זאת אמירה על איך אנשים מעריכים שליטים, ולא רשות שניתנה לשליט לעשות כרצונו.

איך הנוסח המקוצר התפשט: דרך תקצירים וספרי פתגמים בעת החדשה המוקדמת, שציטטו את העיקרון בלי הטקסט שסביבו, עד שהוא נותק ממנו לגמרי.

שלושה ציטוטים, ומה מצבו של כל אחד

כדי שלא ייווצר הרושם שהכול מזויף, שווה להבחין. שלושה ציטוטים מוכרים, ושלושה מצבים שונים:

"המטרה מקדשת את האמצעים". אינו בטקסט. אין להשתמש בו כציטוט.

"מוטב שיפחדו ממך מאשר שיאהבו אותך". קרוב מאוד למקור, אבל לא מדויק. בפרק שבעה עשר של "הנסיך" מקיאוולי כותב שזה בטוח יותר ולא שזה מוטב, והוא מנסח זאת כהכרעה בין שתי אפשרויות למי שאינו יכול לקבל את שתיהן. ההבדל בין "בטוח יותר" ובין "מוטב" הוא ההבדל בין שיקול מעשי ובין המלצה מוסרית, וזה בדיוק מה שהוויכוח עליו נסוב.

"האריה אינו יכול להגן על עצמו ממלכודות, והשועל אינו יכול להגן על עצמו מזאבים". זה כן שם, באותו פרק שמונה עשר, ואפשר לצטט אותו.

ומה עושים אם הסילבוס עצמו מצטט את זה

קודם כול, בלי דרמה. סילבוס מצטט את מה שמוכר ושגור, ואין בכך שום טענה עליכם ושום הנחיה שאתם מחויבים לה. מה שנדרש מכם בעבודה הוא לכתוב מה שנכון, ולהראות שבדקתם.

הדרך המעשית לעשות את זה בלי להתעמת עם אף אחד היא לא לכתוב "בניגוד למה שנאמר בכיתה". מנסחים את זה כעבודה שלכם:

  • מצטטים את מה שכן כתוב, עם הפניה מדויקת לפרק, ולא את הנוסח השגור.
  • מציינים בהערה שהנוסח המוכר "המטרה מקדשת את האמצעים" הוא פרפרזה מאוחרת ואינו מופיע בטקסט, ומפנים אל מה שכן מופיע.
  • ואם הטיעון שלכם נשען על המשמעות הזאת, לנסח אותו מחדש כך שיישען על הטקסט. בדרך כלל זה אפשרי, ולעיתים הטיעון יוצא חזק יותר, מפני שההבחנה בין תצפית ובין היתר היא עצמה סוגיה שנדונה במחקר.

אם הקורס דורש במפורש התייחסות לנוסח שהוצג בכיתה, אפשר להתייחס אליו כנוסח המקובל ולצידו להראות את המקור. זה לא סותר ולא מתנגח, וזה מראה שקראתם.

ולמה זה בכלל קורה עם מקיאוולי

מפני שאצלו הפער בין המונח ובין הכתבים גדול במיוחד. מקיאווליזם נעשה מילת גנאי, "הנסיך" הוכנס לאינדקס הספרים האסורים ב-1559, ובתיאטרון האנגלי "מקיאוול" היה טיפוס בימתי של נבל מחשב. השם התנתק מן הספרים, ואנשים שלא קראו אותו ידעו בדיוק מה הוא אומר.

וכשחוזרים לכתבים, מוצאים שם גם דברים אחרים. ב"דיונים על עשרת הספרים הראשונים של טיטוס ליוויוס" הוא דן ביתרונותיה של רפובליקה. וב"על אמנות המלחמה" משנת 1521, שהוא החיבור המדיני היחיד שלו שראה דפוס בחייו, הוא טוען שעיר שרוצה להישאר חופשית חייבת לחמש ולאמן את אזרחיה שלה. שני אלה אינם מתיישבים בקלות עם הדימוי, וזה בדיוק מה שהופך אותם לחומר טוב לעבודה.

איך מצטטים את "על אמנות המלחמה"

הספר בנוי כדיאלוג בשבעה ספרים, ולכן ההפניה המקובלת היא לפי מספר הספר ולא לפי עמוד, שמשתנה בין מהדורות. בעברית יש לו שתי מהדורות: תרגום מנחם דורמן, מערכות, 1964, ותרגום חדש מאיטלקית משנת 2026. בציטוט יש לציין באיזו מהדורה השתמשתם, וזה נכון תמיד כשלטקסט יש יותר מתרגום אחד.

ושימו לב למלכודת נפוצה בחיפוש: "אמנות המלחמה" הוא גם שמו של ספרו של סון דזה, הסיני, שתורגם לעברית כמה פעמים. שני הספרים אינם קשורים זה לזה, ובדיקה של שם המחבר לפני הציטוט חוסכת טעות מביכה.

בנושאים קרובים כאן באתר: ארבעה ציטוטים שמיוחסים לרוסו בטעות, ואיך קוראים מקור ראשוני ואיך מצטטים אותו.

מאמרים אחרונים