בעמוד השני של "החוויה הדתית לסוגיה", ספר מ-1902 שמופיע ברשימות קריאה בפילוסופיה ובפסיכולוגיה, כותב ויליאם ג'יימס על ג'ורג' פוקס, מייסד תנועת הקוויקרים, שהוא היה "פסיכופת

"אמיל, או על החינוך" הוא אחד החיבורים שמצוטטים הכי הרבה בעבודות בחינוך ובפילוסופיה, ולכן הוא גם אחד החיבורים שמיוחסים לו הכי הרבה דברים שאינם בו.

יש רגע שחוזר אצל כמעט כל סטודנט בשנה ג'. אתם פותחים מודעת דרושים למשרת ג'וניור, קוראים "דרוש ניסיון קודם", ונסגרים. אחר כך אתם פותחים קובץ

רוב הסטודנטים מגלים מה באמת נדרש כדי להתקבל לתואר שני בערך שנה אחרי הרגע שבו עוד היה אפשר לעשות עם זה משהו. בשנה ג', כשהממוצע

רוב הסטודנטים בישראל עובדים תוך כדי התואר. משמרות בערב, משרת סטודנט בגוף ציבורי, שעות במעבדה, הדרכה, מוקד, בייביסיטר, עבודה מהבית לפי שעות. הקבוצות מלאות במודעות

נשארו שבע דקות לסיום, הקובץ לא נטען, והמערכת מציגה שגיאה שאתם רואים בפעם הראשונה בחיים. או שהמצלמה לא נתפסת. או שהתוכנה מודיעה שהמחשב לא עומד

יש רגע מאוד לא נעים שקורה לסטודנטים בכל שנה, בכל מוסד, ותמיד באותה נקודה בדיוק. אתם מסיימים את הבחינה האחרונה, נכנסים למערכת, לוחצים על "בקשה

אתם יושבים מול מסמך ריק. בסילבוס כתוב "עבודה סמינריונית", לידו תאריך הגשה, וזה פחות או יותר כל מה שיש. כמה עמודים? כמה מאמרים? מה אמור

"יש למישהו את המאמר הזה?" היא כנראה השאלה הנפוצה ביותר בקבוצות סטודנטים. אחריה מגיעות אחיותיה: "נשמח למאמרים לסמינריון שלנו", "יש למישהי את המאמר על העברה